Categories
בלוג

נשים לשלטון

בעלי ממוצא פרסי. כבר בתחילת דרכנו המשותפת הוא סיפר לי על אזור מסוים בפרס, שם הנשים גרות לבד בעצם, במעין קומונה כזו, מגדלות ביחד את הילדים, והגברים בעיירה, הם מגיעים מדי כמה חודשים לימים בודדים לעיירה, בעיקר כדי לפרוק את זרעם ואת זעמם על הנשים. איך הן מסתדרות שם ללא גברים, שאלתי אותו. הסיפורים ששמעתי, השיב בעלי, הם שהנשים מסתדרות נפלא, עוזרות זו לזו בגידול הילדים, וגם המבוגרות שבהן, האלמנות והבודדות, מוצאות בקלות את מקומן. אולי זו לא אידיליה, אבל קרוב מאוד לזה. 

נשים

וואו, חשבתי לעצמי, אז בשביל מה צריך אותם, את הגברים. מעט גברים הכרתי בימי חיי שבאמת מתאימים למסגרת המשפחתית של היום. משם נדדה מחשבתי אל מציאות אלטרנטיבית המנוהלת כולה בידי נשים. אירופה של טרום מלחמת העולם השנייה, ארצות הברית השסועה והחבולה בימים אלו תחת נטל בחירות ביידן את טראמפ בע"מ חולפת לנגד עיני תחת הנהגה נשית, הרבה פחות יצרית ויותר משתפת פעולה. אני לא בעניין של אידיאליזציה של תכונות האישה, כי גם היא רוויית אגו והחלטות שגויות, ראו ערך גולדה מאיר, אבל בכל זאת, הכאוס שאליו הגענו בעולם בכלל ובארץ בפרט לאחר שנים של שלטון גברים נראה כמו משהו שצריך לשנות מהשורש. מתחילים דיונים על יעילות המשטר הדמוקרטי לצד ספקות עמוקים על יכולתם של סוגי משטר אחרים לנהל נכון יותר ומוסרי יותר את העולם. 

לי נראה שלא צריך לשנות את שיטת המשטר, צריך לשנות את העומדים בראשה. להערכתי, הנשים המשובצות היום במפלגות הפוליטיות השונות אינן מצליחות לשקף מציאות פוליטית מלאה הנשלטת בידי נשים, משום שההובלה היא גברית. או לחלופין לבחור גברים עם יכולות נשיות כמו לייטמן, שיוביץ וכאלו. אך מתישהו עלינו לתת הזדמנות שלמה ואמיתית לשלטון נשי ולבדוק כיצד העצמה מסוג זה יכולה לתרום לרוח החברה בכללותה. רוח חדשה כזו  יכולה לתרום מרמת המשפחה הפרטית בה אנו צפויים לראות את האלימות המשפחתית קטנה, ועד יחסים רגועים יותר בין ובתוך מדינות.